<h1>ספר השולחן הלכ' תפילה שער חמישי</h1>
<h2>דף לט:</h2>
בכל יום אומר שליח צבור ברכת כהנים בעבודה אע"פ שאין שם כהנים. בד"א בתפלת שחרית ובתפלת מוסף, אבל בתפלת מנחה וערבית אינו אומר ברכת כהנים, לפי שאין נשיאת כפים במנחה, מפני שהוא זמן שכרות, וכהן שכור אסור בנשיאת כפים. כמו שלמדו במסכת תעניות, שנסמכה פרשת כהן מברך לפרשת נזיר לומר לך מה נזיר אסור ביין אף כהן מברך אסור ביין. ביום הכפורים ובתעניות מטר שגוזרין על הצבור, שיש שם תפלת נעילה, יש שם נשיאות כפים וברכת כהנים, שאין שם חשש שכרות, וגם אין לגזור מימים אלו לשאר ימים שאין בשאר ימים תפלת נעילה. אבל בתפלת מנחה יש לגזור יום תענית משום שאר ימים, כרבי יוסי שאמר כן בגמרא והלכה כמותו. ושאלו בגמרא ולמה כהנים נושאין כפיהם בזמן הזה במנחת התענית, והשיבו כי אחר שמתפללין אותה סמוך לשקיעת החמה כתפילת נעילה דמייא, ואין לגזור מנחה זו משום שאר ימים. ונראה לומר שלא התירו כן אלא בתענית שאין בו נעילה כגון תשעה באב ושבעה עשר בתמוז, הואיל ותפלת המנחה שלהן סמוך לשקיעת החמה, שהרי זו נראית כנעילה ואינה מתחלפת במנחה של כל יום ויום, ולפיכך יש בה נשיאת כפים. אבל בתעניות שמתפללין בהן מנחה ונעילה כיום הכפורים ותענית צבור אין נשיאות כפים במנחה. וכן כתב הרמב"ם ז"ל. אבל רב אחא משבחא ז"ל כתב דמנחה דיום הכפורים נמי עבדינן נשיאות כפים, אע"פ שמתפללין אחריה, הרי אנו מרבין ברחמים ונמשכין בהם עד סמוך לשקיעת החמה.
